מטיילי מלך עין בוקק בע"מ נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול הודאת איסור שימוש ברכב אשר נמסרה למבקשת לאחר שנהג נתפס נוהג ברכבה כאשר הוא בלתי מורשה לנהיגת סוג הרכב בו נהג (אוטובוס זעיר פרטי).

ב"כ המבקש לא חלק על העובדות אך טען טענה משפטית אחת לפיה הנהג ברכב עשה זאת על דעת עצמו ומבלי שקיבל אישור לכך מהמבקשת.

עובדתית הגיע הנהג לבית המשפט (מר כאמל אבו רביע) והצהיר בפני כי הוא עובד בחברת המבקשת כמכונאי רכב, ולבקשת המבקשת ניגש לרכב כדי לבדוק את בלמיו תוך שהובהר לו כי אין לו רשות לנהוג ברכב.

מר כאמל הצהיר בפני כי על דעת עצמו החליט לנהוג ברכב ללא רשות הבעלים וכך בוצעה העבירה.

על אף הצהרתו של מר אבו רביע, המשיכה המדינה להתנגד לבקשה וטענה כי אין עילה לקבלתה.

דיון והכרעה –

סעיף 57 ב (ב) קובע מפורשות –

"בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: (1) הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו"

במקרה שבפני הצהיר מר כאמל אבו רביע כי אכן לקח את הרכב לנהיגה מבעליו ללא ידיעתו וללא הסכמתו ונהג בו מבלי שקיבל לכך רשות.

על פניו המדובר בביצוע עבירה פלילית מצידו של מר אבו רביע וראוי כי התובעת תעביר את פרוטוקול הדיון לתחנת המשטרה הרלוונטית על מנת שתפתח חקירה פלילית בעניין זה.

לגופה של בקשה, ובהתמלא קריטריון ההגנה שיש למבקשת בהתאם לחוק, עלי לקבל את הבקשה.

חובתו של המבקש להוכיח את ההגנה המופיעה בסעיף 57 ב (ב) ובעזרתו של מר כאמל אבו רביע, אכן הוכיח ב"כ המבקשת את ההגנה.

בנסיבות אלו אני מורה על ביטול הודאת איסור השימוש אשר ניתנה ביחס לרכב מספר רישוי

24-158-71 .

רכב זה יוחזר למבקשת בכפוף לתשלום הוצאות אחסנתו עד היום.

עותק מהחלטה זו יועבר ליישום בעניין החקירה הפלילית לידיו של רל"ת תנועה נגב – רפ"ק אבנר גרוס.

עותק מהחלטה זו יועבר גם באמצעות פקס לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"א, 15 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: